fbpx

בקרוב!! הכי מיוחד שתראו

נפתח המירוץ על בית הנשיא: פרופ' שמעון שטרית – הראשון להכריז על התמודדותו

לשעבר חבר-כנסת ושר בכיר בממשלות רבין, מרצה בכיר למשפטים בעל שם עולמי, מומחה בדין הבינלאומי | בכהונותיו הפוליטיות והציבוריות זכה להכרה רחבת היקף כמכונן שינויים דרמטיים בתחומי משפט, ציבוריות, תרבות וכלכלה, והוא נחשב כמוביל של רפורמות רבות בעלות חשיבות מירבית הנוגעות למרבית תחומי החיים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אהבתם? תנו לנו לייק ושתפו

ב-5 ביולי 2021 צפוי הנשיא ראובן ריבלין לסיים את כהונתו בת שבע השנים, וחוק יסוד: נשיא המדינה קובע – שלא כמו במערכות הפוליטיות – כי נשיא המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בלבד. מועד הבחירות ה-17 לנשיאות מדינת ישראל ייקבע על-ידי נשיאות הכנסת ה-24, בין 27 באפריל ל-6 ביוני 2021, אז תבחר המליאה את הנשיא ה-11 של מדינת ישראל.

הראשון להכריז על מועמדותו למשרה הרמה, הוא פרופסור שמעון שטרית, לשעבר חבר-כנסת ושר בכיר בממשלות רבין, מרצה בכיר למשפטים בעל שם עולמי, מומחה בדין הבינלאומי. בכהונותיו הפוליטיות והציבוריות שטרית זכה להכרה רחבת היקף וקונצנזואלית כמכונן שינויים דרמטיים בתחומי משפט, ציבוריות, תרבות וכלכלה, והוא נחשב כמוביל של רפורמות רבות בעלות חשיבות קרדינאלית הנוגעות למרבית תחומי החיים

מועמדים נוספים שהכריזו על כוונתם להתמודד הם יהודה גליק, עמיר פרץ ואלהאם חאזן – אשת עסקים שהינה האישה הערבייה הראשונה המודיעה על כוונתה להתמודד לתפקיד זה. תעשיית השמועות סביב המשרה הרמה, ציינה גם את מועמדות מרים פרץ, יולי אדלשטיין ועמיר פרץ כאפשרית. וכמובן שמעל לכל ההערכות והשמועות מרחפת שאלת מועמדותו הכמעט בלתי נתפסת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד – אופציה שנראית כיום, על רקע משפטו הקרב ולנוכח אתגרי תקופת הקורונה כהזוייה מתמיד. כזכור, חברת הכנסת מרב מיכאלי ממפלגת העבודה הגישה לפני מספר חודשים הצעת חוק לפיה חשוד או נאשם בפלילים לא יוכל להתמודד לנשיאות, במטרה לוודא כי נתניהו לא יוכל להתמודד על הנשיאות, אך ההצעה לא התקבלה.

https://www.facebook.com/watch/?v=754368172017721

עם הכרזתו אמר שטרית: "אזרחיות ואזרחי ישראל, אני מכריז על מועמדותי לתפקיד הנשיא הבא של מדינת ישראל. אני עושה זאת ביראת כבוד, מתוך אמונה שיש ביכולתי לאחות את הקרעים בעם ולשמש פה לכולכם בתקופה מורכבת זאת. אני עושה זאת על יסוד ניסיוני הציבורי, הפוליטי והבינלאומי", ובשבוע שעבר ציין: "השנה שחלפה הייתה שנה מאתגרת במיוחד בשל נגיף הקורונה שהתפשט בכל העולם. לשמחתנו פותח חיסון לנגיף ואני מקווה שכל האוכלוסייה תחוסן בזמן הקרוב, וכך נוכל לחזור לשגרת חיים רגילה. אני מאחל שכעם וכמדינה נשכיל לשקם את הכלכלה, את החינוך ושאר התחומים, תוך מציאת פתרונות הולמים לכולם. השנה היא גם שנת בחירות. אני קורא לכולם – בואו נקיים את הוויכוח הדמוקרטי בהגינות ותוך כבוד הדדי, תוך כיבוד האחר. נקווה שהשנה נרווה נחת מהשלום המתפתח עם מדינות ערב באמירויות, בבחריין ובמרוקו. נקווה לשנת בריאות, כלכלה בריאה ויחסים טובים עם ידידינו בבית ובעולם".

שטרית (75) הוא פרופסור אמריטוס (מן המניין) בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ואיש ציבור ישראלי. הוא נולד בארפוד שבמרוקו, הילד התשיעי למשפחה בת 11 בנות ובנים, ועלה לישראל עם משפחתו בגיל 3. המשפחה התגוררה בטבריה, שם שמעון גדל והתחנך. בגיל 13 הוכתר כחתן בחידון התנ"ך לילדים בשנת 1959[1]. דוד בן-גוריון העניק לו את הפרס וביקר בביתו בשיכון ד' בטבריה. בעקבות הביקור כתב עליו בן-גוריון: "עילוי".

את שירותו הצבאי עשה בחיל המודיעין ולאחר מכן למד משפטים לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית ודוקטורט באוניברסיטת שיקגו בארצות הברית. באוניברסיטה העברית למד גם לימודי שפה וספרות ערבית. עבד כמרצה למשפטים באוניברסיטה העברית ובין השנים 1974–1977 היה יושב ראש ארגון המרצים. בשנת 1984 התמנה לפרופסור חבר, ובשנת 2001 התמנה לפרופסור מן המניין. פרסם 25 ספרים ולמעלה מ-130 מאמרים מדעיים בתחום המשפטים. ספריו ומחקריו מצוטטים על-ידי בתי משפט עליונים בכל העולם. זכה בפרס "International Jurist Award 2010 New Delhi".

בשנת 1988 נבחר כחבר הכנסת מטעם המערך וכיהן כחבר ועדת הכספים ויו"ר ועדת משנה לביטוח וכן כחבר ועדת חוקה, חוק ומשפט. ב-1992 נבחר שוב ונתמנה לשר בממשלתו של יצחק רבין. כיהן כשר הכלכלה והתכנון, שר המדע והטכנולוגיה, שר הדתות והשר הממונה על הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בשנת 1994 זכה באות אמיתי של אגודת אמיתי להגנה על טוהר מידות ומינהל תקין.

ב-1998 התמודד על ראשות עיריית ירושלים במסגרת הסיעה 'ירושלים אחת', בעבר סיעתו של טדי קולק, מול אהוד אולמרט, ראש העיר המכהן, אך הפסיד לו, לאחר שקיבל כרבע מקולות המצביעים. רשימת 'ירושלים אחת' בראשותו זכתה בשני מושבים, לעומת שלושה מושבים שזכתה רשימת אהוד אולמרט. בין השנים 1998–2003 כיהן כממלא-מקום ראש עיריית ירושלים אולמרט.

בתקופת כהונתו בממשלת רבין יזם את פרויקט מחשב לכל ילד. עד שנת 2020 העניק הפרויקט 100,000 מחשבים למשפחות שנמצאו ראויות לעידוד. בתפקידו כשר הדתות טיפל במצוקת פסולי החיתון, חתם על חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, הנהיג קבורה חילונית, שוויון בהקצבות, ופעל להסדרה של אגרות הנישואין.

כשר הכלכלה קידם שוויון נשים בוועדה לקידום נשים, וכן קידם שוויון ללא-יהודים (הקצאת משרות מיוחדות בשירות המדינה, תרגום המכרזים לשירות המדינה) ויזם תגבור הקצבות במשרד הדתות לעדות הלא-יהודיות ותכנית לשיפור התקציבים לשירותי הדת לעדות הלא יהודיות. כשר הדתות היה אדריכל ההסדר והאחדות בעדה הדרוזית, אחרי עימותים קשים בעקבות פטירת מנהיג העדה הקודם שייח' אמין טריף.

כשר ממונה העניק הזיכיונות לזכיינים בערוץ 2 (רשת, קשת וטלעד, 1993) וביסס הערוצים המסחריים בתקשורת. שטרית גיבש את ההסדר להקמת המדרוג של הטלוויזיה וקישר בין כל הגורמים (הערוצים המסחריים, רשות השידור, ארגון הפרסומאים, ארגון המפרסמים ועוד). שימש יושב ראש הלובי החברתי בכנסת ויוזם רפורמות בתחום החברתי; חוק הערבות, חוק הגבלת ריבית בשוק האפור, החזרת קצבת ילד ראשון ושני, הגבלת מעצר חייבים והגבלת גובים פרטיים. כיושב ראש הלובי החברתי פעל במאבק למען חסרי הדיור ונפגעי המשכנתאות בשנות ה-1990, וכן ניהל מאבק מוצלח להעלאת יהדות אתיופיה במבצע שלמה ב-1990–1991. כשר דתות פעל לשיפור מעמד הקייסים והרבנים של העדה האתיופית. כשר כלכלה הוביל פעילות לקידום הגליל והנגב ויזם את חקיקת "חוק רשות פיתוח הגליל, תשנ"ג-1993".

כדירקטור בבנק לאומי הוביל מאבק נגד חוזי שכר מופרזים של בכירי הבנק בראשות ארנסט יפת שניהל את הבנק שנים רבות, והביא לפירוק של הדירקטוריון שלא תמך במאבקו. שטרית מכהן כנשיא האיגוד הספרדי העולמי המטפח מורשת יהדות ספרד[5]. ב-1988 הקים ביחד עם פרופ' יצחק זמיר את העמותה הישראלית למשפט ציבורי.

שטרית נשוי למרים, עובדת סוציאלית, ולהם ארבעה ילדים ונכדים.

שטרית רכש את השכלתו הגבוהה באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן באוניברסיטת שיקגו. לימודי התואר הראשון שלו נעשו בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית, לימודים שאותם סיים ב-1968. את לימודי המוסמך הוא סיים בשנת 1970, בהצטיינות יתרה. במסגרת עבודתו המשפטית התמחה בלשכתו של השופט ד"ר אלפרד ויתקון בבית המשפט העליון ובהמשך במשרד עורכי-דין גדעון האוזנר. בשנת 1970 יצא ללימודים מתקדמים בארצות הברית תוך זכייה במלגות הצטיינות מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת שיקגו. בשנת 1973 סיים את לימודי הדוקטורט וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת שיקגו. החל משנת 2004 הוא מכהן כראש מכון סאקר למחקרי משפט.

שטרית כיהן כפרופסור אורח במספר אוניברסיטאות מחוץ לישראל. הוא היה פרופסור אורח למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק ובאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו. בנוסף, כיהן במינוי משותף באוניברסיטת סאנט גאלן ואוניברסיטת ציריך, ובהמשך כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה ( (Herbert Smith Visiting Professor) ובאוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב שבקליבלנד, ארצות הברית, וכן באוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו ובאוניברסיטת יוטה.

מכהן כנשיא 'ארגון דתות למען השלום', וחבר פרלמנט השלום של שרים וחברי כנסת לשעבר. עוד מנהל פעילות בינלאומית ענפה בתחום המשפטי כנשיא הארגון הבינלאומי לעצמאות שופטים, שבו חברים משפטנים בכירים מכל העולם. הארגון שוקד על הגנת עצמאות שופטים בעולם, אשר היה מועמד לפרס נובל לשלום 2013. שטרית חבר האקדמיה המלכותית לאומנויות ולמדעים בבלגיה.

לצד פעילות ההוראה והמחקר, שטרית הופיע גם בבתי המשפט בתיקים בעלי משמעות ציבורית שחלקם הפכו לתקדימים הנלמדים באוניברסיטאות. בשנת 1988 הוצע לו לכהן בבית המשפט העליון, אולם הוא העדיף להמשיך בהוראה ובמחקר אקדמי באוניברסיטה. בנוסף, היה חבר הוועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט וסמכויותיהם ביחד עם הנשיא משה לנדוי, והשופט אהרן ברק. בנוסף, היה מזכיר מייסד של העמותה למשפט ציבורי בישראל, ביחד עם יצחק זמיר, היועץ המשפטי לשעבר. כיהן כשופט בית הדין לחוזים אחידים (בבית המשפט המחוזי) והיה יו"ר הוועדה לתיקון חוק רשות השידור בעניין הפסקת שידורים.

תחומי התמחותו והוראה אקדמית: משפט ציבורי וחוקתי, מערכת בתי המשפט, דיני סחר בינלאומי, דיני הגנת הסביבה, אתיקה בממשל, אכיפת חוקים, משפט ודת בראייה השוואתית ודיני זכויות האדם הבינלאומיים.

שטרית פרסם 25 ספרים מדעיים, אשר התפרסמו בהוצאות הספרים של מספר אוניברסיטאות: קיימבריג', אוקספורד, בריל, דה גרוייטר, לקסיס נקסיס, נורת' הולנד והאוניברסיטה העברית. בנוסף, פרסם שטרית מעל 130 מאמרים בכתבי עת משפטיים בישראל ובעולם. פרופ' שטרית הוא חוקר מוביל בעולם ובישראל בתחום מערכת השפיטה ובתחום המשפט הציבורי. תחום מרכזי בו הוא עוסק ובו הטביע את חותמו על המציאות המשפטית ועל פסיקת בתי המשפט, הוא תחום המשפט הציבורי, ובכלל זה סוגיות במשפט החוקתי, עיקרי הצדק הטבעי, מעמדו של המנהג במשפט הציבורי, זכויות האזרח, רשויות הממשל, ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. מחקריו וספריו מצוטטים בהערכה על ידי בית המשפט העליון בישראל, וכן על-ידי בתי משפט עליונים ברחבי העולם.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו.
אם זיהיתם צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו.

שתפו עכשיו את הכתבה עם אחרים >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

עניין אתכם, הגיבו והביעו דעתכם!

כתבות אחרונות >>

תגלית נדירה ליד יבנה: מפעל היין הגדול בעולם מהתקופה הביזנטית

המפעל נחשף בחפירות הצלה שמבצעת רשות העתיקות לפני המהלך להרחבת תחומה של העיר, והוא מתוארך לתקופה שלפני 1,500 שנה • בחפירה התגלו גם גיתות נדירות מלפני 2,300 שנה • הארכיאולוגים: "ייצרו כאן כ-2 מיליון ליטרים של יין לבן מדי שנה" | דאגה מפני פגיעה בממצאים הארכיאולוגיים שערכם לא יסולא בפז, בשל הליכי פיתוח להרחבת תחומה של יבנה ע"י בניית 12,500 יחידות דיור חדשות במזרח העיר, בסמוך למיקום אתרי המורשת הארכיאולוגיים

קרא עוד »

לאחר עשרות שנות עוול משווע – פסיקה תקדימית: "מועסקים עם מוגבלות ב'מפעל מוגן' זכאים לזכויות כמו כל עובד"

המציאות עולה על כל דמיון רע ומסוייט: כאילו שזה לא היה אמור להיות עיקרון בסיסי אנושי – שכל בני האדם שווים – גם במקומות עבודה 'מוגנים' | רק עכשיו נזכר בית הדין הארצי לעבודה לקבוע לראשונה – אחרי עשרות שנים של אפלייה קשה ומייסרת – כי ב"מפעל מוגן" שבו מועסקים אנשים עם מוגבלות "בשיקום" מתקיימים יחסי עובד-מעביד, והעובדים בו זכאים לזכויות סוציאליות רגילות | עם זאת, העוול, כנהוג במדינת ישראל, לא תוקן רטרואקטיבית: התובע שקיבל 13.5 שקלים לשעה במשך 12 שנים לא יהיה זכאי לשכר מינימום בדיעבד – משום שלפי ביה"ד יש צורך בשינוי חקיקה | מדינת חלם מרושעת

קרא עוד »

חוק הנכים מתרחב: בשורה לילדים הנכים

הסכמות מרחיקות לכת להרחבת חוק תקצוב הנכים – תוספת של 900 מיליון שקלים [] פרי חודשים ארוכים של דיונים בהשתתפות יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – ח"כ אפרת רייטן-מרום, שרי האוצר והרווחה – ח״כ מאיר כהן ואביגדור ליברמן וצוותי משרדם, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי – מאיר שפיגלר וצוותו, יוזמי מאבק הנכים ומייסדי ארגון 'נכה לא חצי בן-אדם' – אלכס פרידמן וחנן טל, וארגוני נכים נוספים

קרא עוד »