fbpx

בקרוב!! הכי מיוחד שתראו

לאחר עשרות שנות עוול משווע – פסיקה תקדימית: "מועסקים עם מוגבלות ב'מפעל מוגן' זכאים לזכויות כמו כל עובד"

המציאות עולה על כל דמיון רע ומסוייט: כאילו שזה לא היה אמור להיות עיקרון בסיסי אנושי - שכל בני האדם שווים - גם במקומות עבודה 'מוגנים' | רק עכשיו נזכר בית הדין הארצי לעבודה לקבוע לראשונה - אחרי עשרות שנים של אפלייה קשה ומייסרת - כי ב"מפעל מוגן" שבו מועסקים אנשים עם מוגבלות "בשיקום" מתקיימים יחסי עובד-מעביד, והעובדים בו זכאים לזכויות סוציאליות רגילות | עם זאת, העוול, כנהוג במדינת ישראל, לא תוקן רטרואקטיבית: התובע שקיבל 13.5 שקלים לשעה במשך 12 שנים לא יהיה זכאי לשכר מינימום בדיעבד - משום שלפי ביה"ד יש צורך בשינוי חקיקה | מדינת חלם מרושעת
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אהבתם? תנו לנו לייק ושתפו

בית הדין הארצי לעבודה קבע בראשית השבוע פסק דין תקדימי בתחום יחסי העבודה של אנשים עם מוגבלות במפעלים מוגנים: לראשונה נפסק כי התקיימו יחסי עובד-מעביד במפעל מוגן. ההחלטה התקבלה בדעת רוב של שלושה שופטים לעומת שניים, כאשר כל חברי המושב (שלושת השופטים ושני נציגי הציבור) קראו לכנסת ולממשלה להשלים בהקדם את עבודת החקיקה המסדירה את זכויות אנשים עם מוגבלות במפעלים מוגנים – כולל שכר מינימום ראוי.

התביעה הוגשה על-ידי חיים זר, שעבד במפעלי מת"ש קרוב ל-12 שנים – חברה בבעלות משותפת של המדינה ועיריית תל-אביב, המפעילה מרכזים שיקומיים לאנשים עם מוגבלות פיזית, קוגניטיבית או נפשית. זר הופנה לחברה בהתאם להחלטת ועדה של משרד הבריאות. 'מפעל מוגן' מוגדר כמסגרת תעסוקתית תומכת למשתקמים המעוניינים להשתלב בעתיד בשוק העבודה, אך זקוקים להעמקת המיומנויות הנדרשות לעבודה.

מהתביעה התברר כי לאורך עשרות בשנים מאפשרת המדינה גרימת עוול קשה לעובדים בעלי מוגבלויות ו/או צרכים מיוחדים – באמצעות התרת תשלום מינימלי לקהילה זו – נמוך בהרבה משכר המינימום המותר בשוק העבודה הישראלי. וזאת, בנוסף על שלילת זכויות סוציאליות מרכזיות: פנסיה, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין היעדר שימוע. שכרו של זר עמד על 13.5 שקלים לשעה בעת עבודתו.

עמדתו של זר נתמכה על-ידי עמותת 'בזכות', שהתייצבה להליך כידידת בית המשפט, ויוצגה על-ידי 'הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות' מהאוניברסיטה העברית. מת"ש והמדינה לעומתם טענו כי בין משתקם למפעל מוגן לא יכולים לעולם להתקיים יחסי עובד-מעסיק, שכן הקשר בין הצדדים אינו קשר של עבודה אלא קשר שתכליתו אחרת – שיקום.

לפי הפסיקה, זר הוכר כ'עובד' לכל דבר, ונפסקו לו זכויות סוציאליות הכוללות פנסיה, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין העדר שימוע. כן נפסקו לזכותו הוצאות בסך כולל של 20 אלף שקלים. עם זאת, תביעתו בנוגע לפיצוי על הפרש השכר שלו לעומת שכר המינימום נדחתה, משום שמדובר בהחלטה שצריכה להתקבל כחקיקה.

נשיאת בית הדין הארצי, השופטת ורדה וירט-ליבנה, שהצביעה עם דעת הרוב, עמדה בחוות דעתה על חשיבות הזכות לעבוד והזכות לקיום בכבוד: "מעבר לתביעה הכספית, שאין ספק כי היא חשובה ביותר, מר זר גם רוצה יותר מכל כי יכירו בו ובעבודתו רבת השנים כ-עובד – ולא כמשתקם שעושים עמו חסד בעצם העסקתו".

עוד הדגישה השופטת בנוגע לשכר של זר, כי משום שחוק שכר מינימום אינו חל על עובדים המועסקים במפעל מוגן, ומשום שהמחוקק לא בחר להחיל את חוק שכר המינימום על עובדים במפעל מוגן או לקבוע אחרת בתקנות – אין מנוס מדחיית רכיב זה של התביעה.
היא הדגישה: "העובדה כי המערער השתכר לאורך שנים לפי שכר שעתי של 13.5 שקלים (וזאת כולל תוספת מאמץ, שאם לא כן היה משתכר 11 שקלים לשעה בלבד), שעה שלא הוכח כי יכולת תעסוקתו הייתה פחותה מיכולת תעסוקה רגילה, מעוררת אי-נוחות רצינית ומעלה חשש כבד לפגיעה בזכותו של המערער לכבוד ולקיום בכבוד".
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה הוסיפה: "הטענה שאדם שהעמיד את כוח עבודתו לטובת המפעל המוגן, הגיע מדי יום לעבודה וביצע 'עבודה' אינו זכאי לזכויות המגן הבסיסיות המוענקות בחוקים רק כיוון שנוכח מוגבלותו לא התאים לשוק העבודה הפתוח, ומטעם זה יש לראות בכל עבודתו לאורך שנים כ'שיקום' שרק 'דימה' מקום עבודה ונועד כל כולו ללמד אותו הרגלי עבודה ולהכיר סביבת עבודה נורמטיבית – אינה עומדת לטעמי בקנה אחד עם עקרונות היסוד שבחוק השוויון".

השופט רועי פוליאק, בדעת מיעוט סבר כי "בנסיבות בהן תכלית ההצבה במפעל המוגן מכוחו של חוק השיקום אינה ביצוע עבודה אלא תכלית שיקומית מובהקת, המתבצעת כחלק מ"סל שיקום" המתפרש על פני תחומים רבים ומגוונים לרבות דיור ומתן כלים לחיי משפחה וחברה – אין לגישתי לראות בנכה הנפש המשובץ במפעל המוגן "עובד" של המפעל – אלא מי שהמפעל מסייע בשיקומו".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו.
אם זיהיתם צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו.

שתפו עכשיו את הכתבה עם אחרים >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

עניין אתכם, הגיבו והביעו דעתכם!

כתבות אחרונות >>

תגלית נדירה ליד יבנה: מפעל היין הגדול בעולם מהתקופה הביזנטית

המפעל נחשף בחפירות הצלה שמבצעת רשות העתיקות לפני המהלך להרחבת תחומה של העיר, והוא מתוארך לתקופה שלפני 1,500 שנה • בחפירה התגלו גם גיתות נדירות מלפני 2,300 שנה • הארכיאולוגים: "ייצרו כאן כ-2 מיליון ליטרים של יין לבן מדי שנה" | דאגה מפני פגיעה בממצאים הארכיאולוגיים שערכם לא יסולא בפז, בשל הליכי פיתוח להרחבת תחומה של יבנה ע"י בניית 12,500 יחידות דיור חדשות במזרח העיר, בסמוך למיקום אתרי המורשת הארכיאולוגיים

קרא עוד »

לאחר עשרות שנות עוול משווע – פסיקה תקדימית: "מועסקים עם מוגבלות ב'מפעל מוגן' זכאים לזכויות כמו כל עובד"

המציאות עולה על כל דמיון רע ומסוייט: כאילו שזה לא היה אמור להיות עיקרון בסיסי אנושי – שכל בני האדם שווים – גם במקומות עבודה 'מוגנים' | רק עכשיו נזכר בית הדין הארצי לעבודה לקבוע לראשונה – אחרי עשרות שנים של אפלייה קשה ומייסרת – כי ב"מפעל מוגן" שבו מועסקים אנשים עם מוגבלות "בשיקום" מתקיימים יחסי עובד-מעביד, והעובדים בו זכאים לזכויות סוציאליות רגילות | עם זאת, העוול, כנהוג במדינת ישראל, לא תוקן רטרואקטיבית: התובע שקיבל 13.5 שקלים לשעה במשך 12 שנים לא יהיה זכאי לשכר מינימום בדיעבד – משום שלפי ביה"ד יש צורך בשינוי חקיקה | מדינת חלם מרושעת

קרא עוד »

חוק הנכים מתרחב: בשורה לילדים הנכים

הסכמות מרחיקות לכת להרחבת חוק תקצוב הנכים – תוספת של 900 מיליון שקלים [] פרי חודשים ארוכים של דיונים בהשתתפות יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – ח"כ אפרת רייטן-מרום, שרי האוצר והרווחה – ח״כ מאיר כהן ואביגדור ליברמן וצוותי משרדם, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי – מאיר שפיגלר וצוותו, יוזמי מאבק הנכים ומייסדי ארגון 'נכה לא חצי בן-אדם' – אלכס פרידמן וחנן טל, וארגוני נכים נוספים

קרא עוד »