| שירן פרץ- סמנכ"לית שיווק ויועצת תקשורת
עם התפרצות נגיף הקורונה ושיתוק המשק איבדו עובדים רבים את מקום עבודתם או יצאו לחל"ת. מספר מחקרים שדנו בהשפעה של המשבר מנקודת מבט מגדרית, הוכיחו כי השיתוק הכלכלי הביא לאבטלה של נשים בשיעור גבוה יותר מאשר גברים: אף-על-פי שנשים מהוות מעט פחות מ-50% מכלל המועסקים במשק, 56% מהתביעות לדמי אבטלה שהוגשו בין 1 במרץ ל-10 במאי 2020 הוגשו על-ידי נשים – דבר אשר עלול ללא ספק לפגוע בהתקדמות בשיעורי התעסוקה ובשכר של נשים בישראל.
נראה כי נשים נפגעו ממשבר הקורונה בצורה הקשה ביותר – הסיכוי שלהן לאבד את מקום עבודתן או לצאת לחל"ת גבוה יותר בשל העובדה שהן נוטות לעבוד פחות שעות, במשרות חלקיות, לעיתים במשרות-אם, ומתקשות לצבור ותק כתוצאה מיציאה לחופשות לידה.
535 אלף נשים איבדו את עבודתן בתקופת הקורונה – 116 אלף יותר מגברים. המספרים מדברים בעד עצמם. התביעות לקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי בעת זו (1 במרץ-6 במאי 2020 ) גבוהים משיעורי הגברים שעשו כן. שיעורן הגבוה של הנשים בקרב מגישי התביעות לדמי אבטלה ניכר בכל ענפי הכלכלה הראשיים ובכל קבוצות הגיל.
המשבר גם נתן לגיטימציה לפיטורי נשים בהריון ואחרי לידה: לא ייאמן, אבל במאי 2020 הוגשו למשרד העבודה והרווחה 370 בקשות לפיטורי נשים בהריון ואחרי לידה, יותר מפי 3 מאשר במאי 2019.
בשדולת הנשים מציינים שבחודש מאי חלה ירידה של 7% בשיעור ההשתתפות של אימהות (גילאי 25־44) בשוק העבודה לעומת מאי 2019. כלומר, כנראה שחלק מהנשים שנפלטו מהעבודה ויתרו לפחות בשלב זה על חזרה אליה או התייאשו ממציאת עבודה.
סיטואציה זו, אליה נקלעו נשים רבות ללא שום הודעה מוקדמת, יוצרת מצב בו ניתן להישאב אל תוך השגרה הביתית והסתמכות על דמי האבטלה, ויציאה סופית ולעיתים בלתי הפיכה משוק העבודה. החברה הישראלית – מעסיקים, עובדים ועובדות, ממשלה ומקבלי החלטות – כולנו חייבות וחייבים לעמוד על המשמר. לפני שיהיה מאוחר.
